יום שני, מאי 23, 2005
נסיעה עיוורת
באוטובוסים החדשים יש כיסאות בודדים. אני מעדיפה לשבת שם מאשר בזוגות, כי אני חיה בפחד שמא יתיישב לידי מישהו שאין להאשים אותו שהוא מזיע ומסריח או איזו גברת שאכלה את כל מה שהיה לה בסלים. שבוע שעבר המקום הבודד באוטובוס היה פנוי, לכן מיהרתי לתפוס אותו כאשר אז תפסה את עיני מדבקה שהיתה מעל הכיסא ובה היה כתוב "שמור לעיוור עם כלב". קול מזלזל הופיע במחשבותיי ואמר: "בסדר, כשיגיע עיוור עם כלב אני אפנה את המקום." לא עברה שנייה (עברו שתיים) והרמתי את ראשי וראיתי עיוור מתקדם אל פנים האוטובוס. אמנם לא היה לו כלב, אך בלית ברירה הלכתי להתיישב במקום אחר ואז הבחנתי שהעיוור לא התיישב בכיסא שיועד לו, לפי המדבקה. ברור! הוא לא יכול לקרוא בלי ניקוד!
